התחלתי לצלם כי פשוט לא יכולתי שלא. מה שהתחיל בתיעוד של אנשים שאני אוהבת הפך עם הזמן למקצוע ולסטודיו משלי — ועד היום, בכל צילום מחדש, מרגש אותי לראות איך אנשים נפתחים מול העדשה.

אני לא מאמינה בפוזות מאולצות. צילום אצלי מרגיש יותר כמו שיחה טובה — מדברות, צוחקות, ואז, כמעט בלי לשים לב, נוצרות התמונות הכי יפות. גם אם הגעת בטוחה שאת "לא צילומית", אני מבטיחה לך שתוך כמה דקות תשכחי שהמצלמה בכלל שם.

מהשיחה הראשונה ועד הגלריה הסופית אני איתך לכל אורך הדרך: נבחר ביחד לוקיישן ותלבושות, אכוון אותך בעדינות תוך כדי הצילום, ואדאג שתצאי עם תמונות שבא לך להראות לכולם.

"בסוף, תמונה טובה היא לא איך שיצאת — אלא איך שהרגשת."